ד"ר נפתלי ברזניאק

ד"ר נפתלי ברזניאק

יו"ר העמותה הנוכחי

2011 ואילך

עמותת יוצאי מזריץ' דפודלסיה בישראל – 26 בנובמבר 2011

חברים יקרים,

ביום 22 לחודש נובמבר 2011 נערכה האסיפה הכללית וטקס האזכרה השנתית של העמותה. ועד העמותה, בראשותו של אברהם גפני, בו חברים גד פינקלשטיין, גילה שחר, טובה רשטיק, יפה ואיציק שפילמן, יהודה שטרנפלד ואנוכי, רכשנו את ההצגה מזריץ' של תיאטרון המדיטק בחולון. לאירוע הכפול הגיעו כ-200 חברי העמותה, בני משפחות וידידים. כמו כן דאגנו שהעיתון ה-51 של העמותה, המזריצ'ער טריבונע יצא לאור בעריכת אברהם גפני.

על פי התגובות שקיבלנו מרבים, גם השנה, הטקס היה מכובד והנוכחות בו הייתה מרשימה.

אנו עושים את כל שביכולתנו על מנת שהקשר עם חברי העמותה ובני משפחותיהם יהיה טוב, שהאירועים המתוכננים יאחדו אותנו, וכל זאת במטרה להמשיך ולהנציח את אנשי הקהילה שאינם עימנו עוד.

ועד העמותה החליט פה אחד, לאור רצונו של אברהם גפני, שהנהיג אותנו במשך שנים רבות, לפרוש, לבחור בי כיושב ראש העמותה. זו הפעם הראשונה שבן הדור השני נבחר לתפקיד המכובד. אני מצרף למכתבי זה את הדברים שנשאתי באסיפה הכללית בהם כלולים החזון שלי לתקופה הקרובה. אני מקווה שכל אחד מכם יעשה חשבון נפש, ויעצור לרגע, ויחשוב מה הוא יכול לתרום לטובת המשך הפעילות של העמותה. כוונתי לא רק לתרומות כספיות שתתקבלנה בברכה, ולהן אנו זקוקים, אלא גם לתרומות בצורת רעיונות, פרויקטים, כווני מחשבה וכל דבר אחר שיסייע לנו להגשים את מטרותינו. אנו מתחילים כבר עתה לאסוף חומר לעיתון שיישא את המספר 52. אנו מקווים, שכל מי שלא עשה זאת עד עתה, יתעד בן משפחה קרוב שסיפורו עדיין נצור בתוכו, ושישתף אותנו בחוויות שעבר שם. גם תמונות היסטוריות תתקבלנה בברכה.

בברכה,

ד"ר נפתלי ברזניאק

יו"ר העמותה הנכנס.

נאום יו"ר העמותה הנכנס האסיפה הכללית והאזכרה – 22 בנובמבר 2011.

ערב טוב

אני מודה לאסיפה הכללית שאישרה את המינוי שלי כיו"ר העמותה ואני מרגיש שכבוד גדול נפל בזכותי.

אברהם גפני, יו"ר העמותה במשך שתים עשרה שנים, השאיר אחריו לא נעליים גדולות אלא נעליים ענקיות.

מהרגע שבו הסכים להיענות להפצרותיהן של גילה שחר ושרית פרידמן להתמנות לתפקיד היו"ר וזאת, בעשור השמיני לחייו, אברהם עמל ללא לאות לטובת המטרה שאותה הציבה העמותה לנגד עיניה – ההנצחה.

בזכות רוח הנעורים שהביא עימו שהפיחה חיים בקרב חברי וועד העמותה, יוצאי העיר ובני הדור השני, וסחפה אותם לעשייה מגוונת ועשירה, הגיעה העמותה בתקופת כהונתו, להישגים מרשימים, ואֵמְנֵה אחדים מהם:

חידוש ההוצאה לאור של ה"מזריטשר טריבונע" - העיתון של העמותה - שבראשיתו יצא לאור במזריץ' - לפני המלחמה וגיליון מס' 51 - נמצא בידיכם.

הפקת חוברות זיכרון, די. וי. די. של הסרט "אמריקה הקטנה"

ודי. וי. די. של ההצגה "מזריץ'.

תרגום ספרים וחומרים על העיר

קיום ברית תרבות בין פתח תקווה למזריץ'

ועוד ועוד

וכמובן,

גולת הכותרת היא הצבת הפסל "תפילה",של הפסלת יעל ארצי בכיכר העיר שכונתה בזמנו הרינק - במזריץ', לצד סמלים אחרים המנציחים את תולדותיה של מזריץ'.

מדובר בתהליך הפקה מורכב ומסובך שדרש השקעה מרובה בשיחות, בכתיבת מיילים בפולנית, אנגלית ועברית, בנסיעות לפולין, בפגישות עם דמויות מפתח - עבודה של שנים. האמונה בצדקת דרכו, איגדה את כולם, מנהיגים ואנשים רגילים, ישראלים, פולנים, אמריקאים ואוסטרלים יהודים ונוצרים, חילוניים ודתיים, צעירים ומבוגרים, סביב הרעיון שיום אחד, יעמוד בעיר שלנו, מזריץ', פסל, שיזכיר לַעוֹלם וְלְעולם, שבמקום הזה התקיימה במשך מאות שנים קהילה יהודית, שפרחה ושיגשגה והושמדה.

הדבר האחרון אותו אני רוצה להזכיר, הוא הקשר של אברהם להפקת ההצגה הנושאת את שם העיר שלנו מזריץ', שתוצג הערב על בימה זו.

אברהם הוא זה שיצר את הקשר בין כתב היד הקרוע והמהוּה שניתן לו על-ידי לייב גולדברג, בן העיר, ואחת הדמויות במחזה, לבין איציק ויינגרטן ואפרים סידון, שכתבו, המחיזו, וביימו את ההצגה, ורק כדי לסגור מעגל, אפרים סידון הוא יוצר הסרט 'אמריקה הקטנה', שבזכותו אברהם חזר אל עברו והתחיל להנהיג אותנו לעבר העתיד. זו הזדמנות גם לברך את אפרים סידון על זכייתו אמש בפרס לוי אשכול לסיפרות.

כיו"ר וועד העמותה, אני שם לעצמנו כמטרה עליונה את המשך תהליך ההנצחה תוך שמירה על קשר הדוק עם חברי העמותה.

אני רואה בתיעוד הפרטני ובשמירת הזיכרון האישי של כל אחד ואחת שהגיעו משם, את אחת המטרות המרכזיות של העמותה בפרט ואם יורשה לי - של העם היהודי בכלל. לצערנו, מספרם של בני הדור הראשון הולך ופוחת, אך יש מהם הנמצאים עימנו כאן ואחרים, שנבצר מהם להגיע, הטעונים בחוויות, שלעיתים רק סביבתם הקרובה מודעת אליהם. אני מבקש מכם, ראיינו אותם, הקליטו, צלמו ובעת הצורך בקשו מאיתנו סיוע. שתי במות עומדות לרשותכם להפצת הסיפורים האישיים: העיתון שלנו ואתר האינטרנט.

בנוסף, בכוונתי להפיח רוח חיים ותקווה בקשר שבין פתח-תקווה למזריץ', ובפיתוח שיתוף הפעולה עם בני הדור השני והשלישי בשתי הערים.

נהיה קשובים לרעיונות, ונתמוך בפרויקטים של חברי העמותה וילדיהם שיכוונו לנושא – הנצחת בני עירנו, בכל דרך שהיא, במחקר, בכתיבה, בהרצאה, באמנות ועוד.

נקים קרן מלגות לטובת תלמידים וסטודנטים בני יוצאי העיר, או כאלו שייקחו את הנצחת העיר כנושא להתעמק בו.

ועוד ידנו נטוייה.

בהזדמנות זו, ברצוני להזכיר ולהודות לכל מי שעמד לצידו של אברהם בכל השנים הללו בוועד העמותה:

לנתן גרינברג ז"ל, לאבי משה ברזניאק ז"ל, לגד פינקלשטיין יבל"א שכמו אברהם - גם היה שם, למרדכי יערי, לברני מזריץ', לשרית פרידמן ברזניאק אחותי, לגילה שחר פינקלשטיין, לטובה רשטיק, ליהודה שטרנפלד, לעודד בר, ליפה ואיציק שפילמן, וכמובן לכם חברי העמותה ולאורחים הרבים שהגיעו הערב.

כפי ששמעתם, האתגרים הניצבים לנגד עינינו רבים וגדולים והמלאכה שלפנינו מרובה לכן אני קורא לחברים חדשים להצטרף אלינו להובלת הספינה המרתקת שלנו.

תודה רבה.